<h1>ראבי"ה סימן שצ"ח</h1>
<h2>דף מט.</h2>
מצאתי בהלכות גדולות היכא דפלגיה לעירוביה וא[ח]תיה בתרי מאני לא הוי עירוב, ואמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו וכו' עד ודווקא בתרין בתים אבל בתרין מאני דחד ביתא שפיר דמי. עד כאן יסודו. ונראה לי דליתא, וסלקא שמעתא דאפילו בבית אחד בתרין מנין לא הוי עירוב אלא דמ(ד)לא מ[נא] ואייתר אבל פלגיה כרעותיה אפילו בחד ביתא לא.
<h2>דף נא.</h2>
עד שיעבור הן ואלכסונן. נראה לי דדוקא מיירי כגון שעומד אדם בתוך רשות הרבים באלכסון והעביר ארבע אמות באלכסון, אבל שאר מעביר ארבע אמות ברשות הרבים לא בעינן הן ואלכסונן. ואי משום כזה יהא כל שובתי שבת, לא אתי לאשמועינן אלא דבארבע אמות דאלכסון לא מתחייב.
